לפני שנתיים כתבתי כאן על אופנת המסכים ה-"מבריקים" של מחשבים ניידים. טענתי, ואני עדיין טוען, שהמסכים הללו הם נחותים יחסית למסכי "מט". לצערי כמעט שאי אפשר להשיג היום מחשב נייד עם מסך שאינו מבריק.

לפני מספר ימים הודיעה חברת "אפל" על הדגמים החדשים של סדרת הניידים החזקים שלה, Macbook Pro. הצצתי היום במפרטים של הסדרה החדשה, וראו זה פלא -

- דגמי ה-13" וה-15" באים רק עם מסך מבריק.
- רק את דגם ה-17" אפשר לקבל עם מסך מט – בתוספת 50 דולר.

המסקנה – כפי שתמיד טענתי, המסכים המבריקים הם סתם זולים יותר. והנה אנחנו גם מקבלים תג מחיר, לפחות באפל.

על פי פרסומים זרים, פרוייקט OSX86 הגיע לבשלות מספקת, ואת גירסה 10.4.8 שלו ניתן להתקין על חלק גדול מהפי.סי.ם שמכבדים את עצמם. למעשה, אותם פרסומים זרים הודיעו כי אף ניתן להתקין את ה-Demo של HumanEyes ולייצר תלת-מימד, כפי שהראיתי בעבר, על פי.סי. סביר עם כרטיס גרפי סביר.
דעתי האישית בנושא – קנו מק. זה שווה את זה.

מזל טוב – עשיתי מנוי ל-newsgroups (ב-newshosting, בעלות של 15$ לחודש).
לפני כמה ימים שמעתי שאחד מחברי נאלץ להריץ wine על הלינוקס שלו, לטובת הרצת alt.binz. אכן, מדובר על תוכנה מצוינת לכל מי שמחובר ליוזנט, אבל הרצת wine היא מחיר שקשה לי מאוד לשלם. חיפוש קצר בויקיפדיה העלה השוואה בין תוכנות-לקוח ליוזנט, שבה באמת נראה שהמצב על הפנים: הרוב המוחלט של התוכנות הן לחלונות בלבד; התוכנות ללינוקס עושות רק חלק קטן מהעבודה. למקינטוש, אגב, יש לקוח מצוין בשם Unison, שעולה 25$ ושווה כל סנט.
ברור לי שאני רוצה שהתוכנה שבה אני משתמש תדע לקבל קבצי nzb בתור קלט, תעשה בעצמה את כל הטיפול ב-yEnc, par2, rar, ותתן לי את המוצר הסופי בלי יותר מדי ברברת. הדבר הכי קרוב שיש בלינוקס הוא KLibido, שלא תומך ב-par, וגם הוא שייך ל-KDE שזו סוג של סטייה. נותרה רק ברירה אחת – לקוח מבוסס רשת.
החלטתי לנסות את Ninan. מדובר על פרוייקט קוד-פתוח בג'אווה שמריץ שרת web מקומי קטן, ודרכו אפשר לנהל את הגישה לקבוצות-הדיון. על חלונות זה עובד ישר כמו שזה, על לינוקס הוא מסתמך על התוכנות unrar ו-par2repair. בג'נטו, מספיק להריץ emerge unrar par2cmdline לפני ההתקנה, וזהו. מה אומר, בלי חוכמות – זה עובד, כמו שעון. "מעלים" קבצי nzb לאתר המקומי, והוא כבר דואג לעשות את כל השאר.
הערה קטנה על בטיחות: חשוב מאוד לשנות את שתי הסיסמאות שמגיעות עם התוכנה, וחשוב אף יותר לסגור את פורט 9090 ב-firewall, כדי למנוע גישה מאנשים שהם לא אתם. אם אתם נורא רוצים לאפשר לעצמכם גישה מרחוק ל-ninan, עדיף לעשות SSH tunneling לפורט המדובר.
אז נכון שגם ג'אווה זה סוג של סטייה, אבל אני מעדיף את ה-VM של ג'אווה על פני wine בכל יום בשבוע.

לא לעתים נדירות מבקשים ממני מכרים עזרה בבחירת מחשב נייד. בעבר תשובותי היו ארוכות ומסובכות, ולרוב הגיעו לכך ששלחו לי את המפרט באימייל ואני החזרתי את חוות דעתי. לאחרונה המצב השתנה: הקריטריונים שלי להערכת מחשב נייד השתנו מאוד, והם מתרכזים בשלושה פרמטרים – אחריות, מסך, משקל, בסדר הזה. רוב האנשים מבקשים מחשב עבור "גלישה באינטרנט, עבודה עם מסמכים, צפייה ספורדית בסרטים" – ולעניות דעתי, בשביל צרכים כאלה כמעט כל דגם שיש היום בשוק הוא מספיק טוב, ועל ההבדל בין מעבד 1.8 ל-2.0 לא שווה להשקיע מחשבה. קריטריון האחריות הוא פשוט מאוד – קונים מחשב עם אחריות לשלוש שנים, רצוי בינלאומית (לך תדע איפה תהיה בעוד שנתיים). קריטריון המשקל תלוי במה בדיוק אתם מתכננים לעשות עם המחשב – לא נעים לסחוב מחשב של 3 קילו כל יום לאוניברסיטה.

מה שמביא אותנו לנושא המסך, שבעצם לשמו התכנסנו כאן היום. בשנה האחרונה חל מהפך של ממש בטכנולוגיה של מסכי מחשבים ניידים: כמעט כל הניידים המוצעים למכירה היום מגיעים עם מסך "Glossy", או "מבריק". אלו מסכים שכשמביטים בהם רואים מאוד בבירור את ההשתקפות של מה שנמצא מאחוריך, ומאידך הם "נראים יותר טוב" לטענת אנשים רבים. אם תבקשו מאדם לתאר את ההבדל בין מסך "גלוסי" למסך רגיל (matte), תשמעו תיאורים כמו "זה חד יותר", "זה יפה יותר", "זה בוהק יותר", ועוד. לדעתי, בעיית ההשתקפות היא נוראית – פתאום אני צריך לדאוג לכבות את האורות מאחורי ולהגיף את התריסים, אחרי שנראה כאילו התגברנו על הבעיה הזו מזמן. פתאום אני צריך לשבת בדיוק מול המסך. לי אישית המסך ה-"גלוסי" עושה כאב ראש. אני לא רוצה לראות על המסך השתקפות, אני רוצה לראות את מה שיש על המסך.

מדובר לדעתי בשערוריה, פשוטו כמשמעו. המסכים האלה לא נראים יותר טוב: הם נראים פחות טוב. הרבה פחות טוב. אחרי סיור-ניידים שעשיתי עם חבר טוב לפני שבוע, התכוונתי לכתוב פוסט זועם שיחשוף את הנושא הזה, אבל גיליתי שג'ון סירקוזה מערס-טכניקה כבר כתב מאמר מבריק (חה חה) על הנושא, כולל תמונות שמדגימות למה המסך הזה כל-כך רע. המאמר עוסק אמנם ב-Macbook, אבל רלוונטי גם לכל הניידים האחרים. אם אין לכם כח לקרוא, אני אתמצת לכם: חברות אוהבות מסכים מבריקים כי המסכים האלה זולים יותר, ואנשים אוהבים מסכים מבריקים כי אנשים הם מטומטמים.

במקום שבו אנשים קונים מחשבים ניידים, כותב סירקוזה, אפקט ה-"וואו!" של מסך מבריק הוא יתרון שיווקי אדיר: אנשים רואים את הדבר הנוצץ הזה, ובוחרים בו מבין כל האחרים – גם בלי לנסות לעבוד איתו מכל מיני זוויות, בכל מיני תאורות. באופן כללי, אנשים אוהבים דברים נוצצים, וחווית הקנייה היא תהליך רגשי יותר מאשר רציונלי.

בנוסף, הרעיון של "קנייה באמצעות השוואה" בין מוצרים מתחרים הוא עבודה בעיניים – זה רק נדמה ללקוח שהוא בוחר במוצר הטוב יותר לאחר שבדק אישית את כל המתחרים. למעשה, ניתן להטות את דעתו של הלקוח בקלות אדירה על-ידי זיהוי נכון של הפרמטר האחד שמשפיע על הלקוח בצורה החזקה ביותר. לדוגמה, לקוח תמיד יחשוב שמערכת רמקולים בווליום גבוה "נשמעת טוב יותר" מרמקולים שכוונו לווליום נמוך יותר, בלי קשר לאיכות הצליל.

לאור זאת, קל לנו לראות איך הגענו למצב שכמעט כל מחשב נייד מגיע עם מסך מבריק – אבל זה לא אומר שצריך ליפול בפח הזה בעצמנו. ראו הוזהרתם: למסכים האלה קוראים "Glossy", "Glare", או נגזרות של המילה "Bright". המוכרים בחנויות מחשבים יספרו לכם כמה שהמסכים האלה טובים, וכמה ש-"כולם מבקשים דווקא מסכים מבריקים" – אבל אתם לא חייבים לעשות מה שכולם עושים. ההמלצה שלי – להתרחק מהמסכים האלה כמו מאש! עדיף לקנות נייד יד-שניה עם מסך matte מאשר לשלם כסף טוב עבור סחורה גרועה.

חברת introversion מייצרת משחקי מחשב לפי עקרון פשוט: לוקחים רעיון דרמטי, משמיעים ברקע מוסיקה עוד יותר דרמטית, ומניחים שזה מספיק בשביל לגרום למתח אצל השחקן. לא משקיעים בגרפיקה תלת-מימדית מתוחכמת, לא חייבים חומרה באלפי שקלים שיצאה לשוק בעוד שנתיים כדי לשחק. מה שכן – בונים ממשק מגניב ונוח, ומוציאים גירסות לחלונות, מק, ולינוקס.
על Uplink, המשחק הראשון מתוצרתם, שרפתי ימים ולילות שלמים בשנה א'. הרעיון היה לחקות את סצינות ה-"פריצה מרחוק למחשב" מסרטי ההאקרים הגרועים של שנות השמונים והתשעים (Hackers, Swordfish, The Net ובעיקר Sneakers), כשהשחקן בתפקיד ההאקר המרושע (או לא מרושע) ששולח אנשים תמימים לכלא באמצעות פריצה למחשבים ממשלתיים ומסחריים. האמת? היה ממש גדול.

בימים אלה הוציאה החברה את Defcon, שממשיך את אותו קו. הרעיון: מלחמה גרעינית בין-מעצמתית. בוחרים מעצמה, פורשים את כוחותיך – טילים גרעיניים, ספינות, צוללות, מטוסים, והגנ"א, והשעון מתחיל לתקתק. אין ספק שכולם פה הולכים לחטוף בוחטה גרעינית שתמחק את היבשת ותצלה את הקטבים – אבל האם תצליח לגרום יותר נזק לאויב מאשר ייגרם לך?

למרות שהמשחק די שונה – ההומאז' ברור לסצינת משחק המחשב מהסרט האלמותי "Never say never again", ג'יימס בונד שלא-מן-המניין בכיכובו של שון קונרי – הטוב מביניהם, לטעמי (גם השחקן וגם הסרט). שם אמנם גם היה מחשב שמדבר בקול מתכתי, אבל – כמיטב המסורת ב-introversion – יש ב-Defcon פסקול דרמטי, שמכניס אותך לאווירת המלחמה, ובאמת נותן תחושה שדברים נוראיים קורים על המסך. לוקח קצת זמן לתפוס שזה רק משחק לוח מתוחכם – בעצם, לא ממש מתוחכם.

Defcon – המחיר: 19.50$. להורדת הדמו. כרגע יש רק גירסת חלונות – בסוף החודש ישוחררו גירסאות מק ולינוקס.

*עדכון: יש גירסת לינוקס, והיא עובדת מצוין.

בימים אלה יוצא לאור הדור החדש של HumanEyes, עליו שקדנו מעל שנה בחברה. לבעלי המקינטוש שביניכם, מוצעת גירסה חינמית להורדה באתר החברה. המדובר בתוכנה שמאפשרת להפוך תמונות רגילות לתמונות תלת-מימדיות, תוך שימוש בהדפסה על לנטיקולר. את ההדפסות לא תוכלו לעשות בבית, אבל התוכנה גם מאוד מעניינת ככלי לעיבוד גרפי מתקדם: אפשר באמצעותה ליצור מודל תלת-מימדי מכל תמונה קיימת בעבודה של כמה דקות.
אם ניסיתם את התוכנה ויש לכם שאלות, תגובות או הערות, אתם מוזמנים להגיב כאן.

לפני כמה חודשים התלוננתי כאן על המק-מיני שהוא רועש. מה זה רועש? כל הדבר הפצפון הזה נותן את התחושה שפה לידך מתקיים הכנס השנתי של איגוד מכסחי הדשא העולמי. אמה מה? לפני שבוע קיבלנו לעבודה מק-מיני נוסף, שהוזמן מחו"ל, וראו זה פלא – ממנו אפילו ציוץ לא נשמע, גם בשיא הפעילות. באופן טבעי, מיד שלחנו את המחשב שלי לתיקון, וזה חזר אחרי חמישה ימי עבודה עם הדיאגנוזה – "היתה תקלה באחד משני המאווררים, והשני פעל במלוא העוצמה".

מעצבן.

מעצבן אותי שזה קרה מלכתחילה: חשבתי שאפל אמורים להוציא חומרה מושלמת מהמפעלים שלהם.

מעצבן אותי שהאיש מכירות שהביא לי אותו, וצפה בי מדליק אותו, ושמע אותי מופתע מהרעש, לא אמר לי כלום ואפילו לא טרח לברר.

מעצבן אותי שהיינו צריכים לקנות עוד אחד כזה כדי בכלל לדעת שיש בעיה.

מעצבן אותי שאין יישום קטן ל-OSX שנותן חיווי על פעילות המאווררים (יש רק כזה שמראה טמפרטורות). אם היה אחד כזה – הייתי יודע מזמן שיש בעייה.

מעצבן אותי שמערכת ההפעלה המתוחכמת של אפל לא מגלה שאחד המאווררים לא עובד.

נו טוב, לפחות עכשיו הוא שקט.

עדכון: קיים יישומון שנותן חיווי על פעילות המאווררים, ואף מאפשר לקבוע מהירות סיבוב מינימלית, למי שזה חשוב לו. (ותודה לששון הקולה)

חוץ מכשהוא לא.

(גם אצלי זה קרה, ותפס 17 ג'יגה. אגודלים למטה לתפוח.)

בשבוע שעבר הגיע לידי מחשב מק מיני מבוסס אינטל. למי שלא מכיר, מדובר על מחשב לכל דבר ועניין, שגודלו בערך כמו חמישה דיסקים בערימה:

המק מיני הוא זול יחסית למק – בארה"ב 600 דולר לדגם הבסיסי ביותר, בישראל המחירים מתחילים ב-800 דולר. הביאו בעצמכם מסך, מקלדת, עכבר, וחיבור לרשת – והרי לכם מכונת בידור משומנת ונוחה להפליא, מבית היוצר של אפל. יחד עם המחשב מקבלים אוסף של אפליקציות ידידותיות ושימושיות שנותנות חווית שימוש יוצאת דופן ומספקות שעות של הנאה.
אבל לא הכל ורוד: ראשית כל וחמור מכל, הקופסה הזאת מוציאה כל כך הרבה רעש, שאתם לא מאמינים. נכון שאני בעייתי מבחינת רעש של מחשבים, אבל הדבר הפצפון הזה מוציא מתוכו רעש של Apple ][e בלי להתאמץ בכלל.

שנית, התאימות של תוכנות לאינטל היא עדיין בעייתית: גירסה נוחה של אופן-אופיס עדיין אין, ו-codec-ים של חלונות (דהיינו wmv וכוי"ב) – פועלים רק בסביבת "Rosetta", כלומר באמולציה של מעבד PPC. זה עובד, אבל חלק מהסרטים מקרטעים וימשיכו לקרטע עד שתפתר הבעיה. על בעיות תוכנה נוספות אפשר לקרוא ולעדכן כאן.
מבחינת חיבורים החוצה:

4 יציאות יו.אס.בי, לטעמי לא מספיקות למשתמש הממוצע. אבל חמור יותר: לקופסת הבידור הנפלאה הזאת אין יציאה לטלוויזיה! חבל מאוד: יש כאן פוטנציאל עצום למשהו שיכול לשבת בסלון, ולהיות מרכז תשומת הלב של כל המשפחה. במקום זה אפל עיצבה עוד סוג של מחשב. מצד שני, אולי זה בכוונה. עדכון: המתאם שמאפשר לחבר טלוויזיה (מ-DVI ל-s-video) עולה $19 בארה"ב. הזמנתי, ונראה כמה זה שווה.
פסק הדין – למי שרוצה מחשב לאינטרנט, סרטים, מוסיקה וכיף – קנייה מוצלחת מאוד, למעט עניין הרעש. נכון שבמחיר הזה אפשר לקנות פיסי פצצה, אבל הנוחות שמספקת הסביבה של אפל שווה את ההפרש.

למי שכותב מסמכים וגליונות נתונים, וחשובה לו תאימות מול מערכות אחרות – כדאי להמתין לפחות עד שתצא גירסה יציבה ונוחה של אופן אופיס.

לגבי גיימרים כבדים, אלו כנראה ירצו להתקין חלונות על המק (היום זה אפשרי), ולשדרג את הזכרון וכרטיס המסך. מדובר על תוספת נכבדה מאוד למחיר, וכאן כבר נראה לי שכדאי לבנות קופסת פיסי במקום.