היום שמעתי קריין בגלגל"צ אומר את המשפט הבא, שנראה כאילו הוא לקוח מקורס מבוא בבלשנות גנרטיבית: אריק ברמן יופיע במסגרת אירועי יום הסטודנט באוניברסיטת תל-אביב באוניברסיטת תל-אביב. יבוא הבלשן הגנרטיבי, ויאמר כי מדובר במשפט "A יופיע במסגרת B ב-(מקום) C", כשבמקרה B מסתיים במשהו זהה ל-C. ואם הפעולה שיעשה אריק ברמן היא לא "להופיע", אלא משהו [...]

אתמול ישבתי במקום כלשהו בירושלים, והמלצרית המליצה לנו על מנה צ'יפס ב-40 ש"ח, בנימוק הדבילי להחריד ש-"ממילא יש פה מינימום של 40 ש"ח לבן-אדם". בוודאי לא יפתיע אתכם לשמוע שהמנה היתה קטנה והצ'יפס היה מגעיל, אבל נעזוב לרגע. כמו שאני רואה את זה, אמורה להיות תחרות בריאה בין מקומות בילוי על לב הלקוחות וכיסם. התחרות [...]

"הקדוש ב. הוא!" אמר דאריל סטאר בנקודה מסויימת, "הבחור הזה באמת תופס את החבל בשתי קצותיו!" (קפיצה תרבותית אלגנטית להפליא שמבצע המתרגם מיקי בר. מתוך "שיבומי" / טרווניאן, בתרגומו של הנ"ל. אחלה ספר, אגב)

במזל טוב רכשתי אל-פסק גדול וכבד, שנותן לאתר "הצתה מאוחרת" 20 דקות של חסד בעת קצר חשמלי. ראוי לציין, שאצלנו קצר הוא עניין נפוץ מאוד, שמתרחש בכל פעם שמישהו ברחוב נושף לכיוון שקע כלשהו. למחרת ההתקנה, כמובן, היתה הפסקת חשמל מוחלטת בכל השכונה, שנמשכה 20 דקות ו-3 שניות. אני מניח שעכשיו מרפי הזקן בא על [...]

בגיל 26 הפסקתי לפחד מ-"סלמנדרה". במשך שנים ישבו הספרונים הללו על המדף, מתנה ישנה ממשרד החינוך לכל תלמיד ותלמידה. "השעון", "העימות", "סלמנדרה". עמדו כך, מאיימים על סביבתם, בעיצוב מינימליסטי שרק מדגיש את הזוועות שהם מכילים. ידעתי שהם שם, ולא העזתי לקרוא בהם. עד השנה. יחיאל (פיינר) די-נור העלה על הכתב זכרונות מן "הפלאנטה אושוויץ", שבה [...]

עיריית ירושלים, מחלקת ארנונה. הפקידה יושבת מולי, ומתקתקת בזריזות נתונים למחשב. מעליה שלט ענק, בצבעי כחול לבן, עם הכיתוב: "חמשים אחוז הנחה על הארנונה!" באותיות הקטנות כתוב: "עבור חובות ארנונה עד שנת 2004". החוב שאותו באתי לשלם הוא מ-2006. כמעט ששת אלפים ש"ח. כל העיר מלאה במודעות המבשרות על "המבצע" של עיריית ירושלים, שמתגמל את [...]

מעשה שהיה כך היה. ערב בהיר אחד, לפני מספר חודשים, קיבלתי הודעת טקסט ממספר לא מוכר, ולשונה: "אני אצלך עוד חמש דקות". רחמי נכמרו על הפגישה שתתאחר בגלל טעות במספר, וניסיתי ליצור קשר עם המתקשר ולהסביר בנימוס שנעשתה טעות. בשלב מסוים ענתה לי דוברת בשם תרצה, והסבירה לי בתחושת דחיפות שהיא בכלל מחפשת את אבא [...]

בחודשים האחרונים בוקע קול מוכר ממקלטי הרדיו – בועז שרעבי, גירסת 2007, בבלדות רוק סוחפות וגלגל"ציות, מבית היוצר של עמית צח. אני, חובב קיטש שכמותי, כמובן נדבקתי ללהיטים "ולמרות", ו-"אם את עדיין אוהבת אותי", ומזמזם אותם בלי הכרה. עדיין, שימו לב לשורה הבאה (מתוך "ולמרות"): לפעמים את יודעת / כשהרוח נוסעת / הרקיע נראה כה אחר… [...]