סימני פיסוק
החודש גילתה אמא שלי את האינטרנט, ואת הדואר האלקטרוני, מה שהביא לפרץ של תכתובות עם כל בני המשפחה. מה שהיא עדיין לא גילתה זה את סימני הפיסוק: מיילים ממנה הם רצף של מילים ללא הפסקות – למשל: "דונצ' יש סרט חדש של אלמודובר עדיין לא הגיע לארץ השבוע שבוע מקוצר מבחינתי וגם יום הולדת אז שיר בבקשה לשלוח לי איך פותחים תיקיה חדשה בדואר שבוע טוב אני נשיקות". כן, המצב קשה.
יבוא ולדימיר ויגיד לי: מה אתה מתלונן? את האודיסיאה כתבו בלי סימני פיסוק, בלי רווחים בין המילים, ובבוסטרופדון ("הילוך השור", שורה מימין לשמאל ואז שורה משמאל לימין וכו'). אבל רבאק, אלפי שנות התפתחות לשונית הביאו את בני האדם למסקנה שכנראה סימון מינימלי של פרוסודיה בכתב זה רעיון לא רע, למה לזרוק את זה לפח?
ובדיוק התגלגל לידי ספר מצוין בנושא, והרי לכם ציטוט:
"Meanwhile, well-wishers sent hundreds of delightful/horrific examples of idiotic sign-writing, my current favourite being the roadside warning CHILDREN DRIVE SLOWLY – courtesy of the wonderful Shakespearean actor Timothy West. Evidently, this sign – inadvertently descriptive of the disappointing road speeds attainable by infants at the wheel – was eventually altered (but sadly not improved) by the addition of a comma, becoming CHILDREN, DRIVE SLOWLY- a kindly exhortation, perhaps, which might even save lives among those self-same reckless juvenile road-users; but still not quite what the writer really had in mind."
Lynne Truss, Eats, Shoots and Leaves