בעקבות התגובות המפרגנות, החלטתי לתרום עוד מתכון, הפעם קל מאוד אבל טעים בצורה מפחידה. מאכל זה ידוע כאחד המנות הקדומות בעולם, ונמצאו שרידים שלה באתרים פרה-היסטוריים בכל אזורי העולם, למעט צפון אמריקה כולה ואיזור חיפה. כל מה שתצטרך כדי לשחזר את המנה הנאנדרתלית המשובחת הזאת היא: פלפלים אדומים וצהובים, קצת שמן זית, מיץ לימון, מלח גס, וחומץ בלסמי. ושום כתוש, כמובן, הנאנדרתלים היו חולים על שום. בתנור, מתחת לגריל אם אפשר, או על מנגל אם יש, תניח פלפלים שחצית, רוקנת, ושימנת קלות שני הצדדים, על תבנית משומנת או על נייר פרגמנט, עם הקליפה כלפי מעלה. תן להם לשבת שם עד שהקליפה שחורה לגמרי. עכשיו הקטע שבו האדם המודרני מתפלצן — אומרים שצריך לשים בשקית ולשים במקרר, אבל לא כן הוא: אתה גבר במטבח, וידייך לא רגישות לחום. פשוט תעיף את הקליפה השרופה, בעזרת סכין קטנה וחדה עם צריך, אבל תעשה את זה מיד כשהפלפלים עוד חמים. הרי למי יש סבלנות? תחתוך את הפלפל הערום והרך לרצועות (אפשר גם לקרוע, הוא יהיה מאוד רך), ולפזר עליהם את כל הדברים האחרים שציינתי למעלה. תן לזה לשבת קצת — זה יחזיק מעמד עד חודש, באופן היפותטי, למרות שזה נאכל כמעט מיד, מנסיוני. הפלפלים האלה מעולים בסלטים, בתוך קורדון בלו, על טוסט מרוח בלבנה, או סתם ככה מהצנצנת. אם אתה רוצה להגיש סלטים לפני ארוחה, אתה יכול לעשות ליד זה קצת פטה עם קצח ושמן זית, ואולי עגולי בגט קלויים עם תערובת עגבניות שרי חתוכות, נענע או בזיליקום, שמן זית ולימון (עם קצת מלח גס מעל, וגם בצל סגול קצוץ אם יש לך).

הסיפור הזה נכתב ביום יום שישי, 27 למאי 2005, בשעה 13:43, והוא שייך לנושא מתכונים. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;