מסמנים בכביש
הביטו בתמונות הבאות:
עכשיו, נגיד שאתם רוצים להפנות אותי לתמונה מס' 3 – איך הייתם מתארים אותה? באופן מפתיע, מסתבר שהתשובה הנפוצה ביותר היא "פס לבן", (למשל בכתבה הזו). מכל התכונות שמאפיינות את האובייקט השלישי – קו יחיד, רצוף, מאונך, בצבע לבן, בעובי מסוים, על רקע מסוים – דווקא התכונה "לבן" היא זו שנתפסת כבולטת ביותר אל מול השניים האחרים.
תגידו שאני מיתמם או מתחכם, אבל האמת המרה היא שגם שני הפסים האחרים הם לבנים. הפס השלישי הוא לא "הכי לבן", ולא "לבן גם לרוחב" (כמאמר הבדיחה על התנין) – אין שום דבר בלבנותו של הפס השלישי שמציב אותו במדרגה גבוהה מהאחרים. כנראה שמדובר במשהו אחר שגורם לנו להגיד שדווקא הוא-הוא ה-"פס הלבן".
אפשרות אחת היא שהפס השלישי נראה לנו כפשוט יותר מהאחרים – אפשר לתאר את כל התמונה בפחות מילים, ולכן הוא נתפס כבעל תכונה אחת בלבד, לעומת האחרים שהם מרובי-תכונות. אנחנו בוחרים להשתמש בתכונה האחת הזו כדי לומר שאין תכונות אחרות, כלומר "פס לבן" שווה פס שהוא רק בעל התכונה "לבן" ולא בעל כל-מיני-תכונות נוספות ("מקווקו"). תכונות אחרות שלו, למשל "מאונך" – מתבטלות כי הן משותפות לכל שלושת הפסים.
התופעה הזו, שבה תכונה אחת מסמנת רק אחד מתוך שורה של עצמים שמקיימים אותה, קורה גם בכמה מקומות אחרים – למשל, ה-iPod Shuffle - נגן מוסיקה של אפל, שהושק לפני שנתיים בקמפיין מסיבי שמתאר כמה מגניב זה לשמוע שירים ב-shuffle. מכל האייפודים שאפל אי פעם הוציאה, זה בערך הכי מעפן, הכי זול, עם הנפח הקטן ביותר, וכמובן – מספר התכונות המצומצם ביותר. באמת שחוץ מ-shuffle, הוא לא עושה הרבה. כמובן, שכל המכשירים האחרים יודעים גם הם להשמיע שירים בסדר אקראי – פשוט להם יש תכונות רבות נוספות. עלינו לפרש את המונח "iPod shuffle", אם כך, כ-"מכשיר אייפוד שהדבר היחיד שהוא יכול לעשות זה shuffle".



יום חמישי, 08 לפברואר 2007 בשעה 23:13
ידוע שאחוז גדול מאוד מעובדי אפל הם אשכנזים…
יום שלישי, 20 למרץ 2007 בשעה 23:08
מה לגבי האפשרות ש"קו לבן" הוא בגדר שם קוד (כמעט בגדר אידיומה) לקו הפרדה בכביש, שמסיבות ברורות כל המביט בתמונה נזכר בו?
מובן שאז אפשר לשאול למה דווקא שם קוד זה התקבל.
יום רביעי, 21 למרץ 2007 בשעה 2:00
כן, צפית נכון את תגובתי… ולהגיד שזה "שם קוד" או "אידיומה" זה רק לתת שם לתופעה, לא להסביר אותה. (ואגב, לקריאה נוספת: מוסיקה ופרקטלים מתוך "סוכנות הבילוש ההוליסטית של דרק ג'נטלי" לדאגלס אדאמס. קטע נפלא!)