ארנו-נה בעין
עיריית ירושלים, מחלקת ארנונה. הפקידה יושבת מולי, ומתקתקת בזריזות נתונים למחשב. מעליה שלט ענק, בצבעי כחול לבן, עם הכיתוב: "חמשים אחוז הנחה על הארנונה!" באותיות הקטנות כתוב: "עבור חובות ארנונה עד שנת 2004". החוב שאותו באתי לשלם הוא מ-2006. כמעט ששת אלפים ש"ח. כל העיר מלאה במודעות המבשרות על "המבצע" של עיריית ירושלים, שמתגמל את המאחרים והתחמנים. אני קורא שוב את השלט. הפקידה מולי מוסרת לי פתקה עם הסכום המדויק שעלי לשלם. כמעט ששת אלפים ש"ח, לעזאזל! וככל הנראה, ברגע שהתחמקת מספיק מתשלום הארנונה, אתה מקבל במתנה מהעיריה חמשים אחוז – שזה פאקינג שלושת אלפים ש"ח נטו ליד.
אז איזה אינטרס בעולם יש לי לשלם עכשיו? למה אני לא קם עכשיו, הולך הביתה, זורק את המכתבים המאיימים מהעיריה למיכל המיחזור הקרוב, ומחכה למבצע שיהיה ב-2009? עד מתי אני אהיה הפראייר של מדינת ישראל, שזורק את כספו? הרי החוקים ברורים, הם כתובים כאן על פוסטר בגודל חצי מהדירה שלי, כחול על גבי לבן – "חכה שנתיים! אל תשלם! תתחמק!" – למה שאני אשחה נגד הזרם?
"אדוני?" שואלת הפקידה. אני מושיט לה את כרטיס האשראי, והיא מגהצת כמעט ששת אלפים ש"ח, טבין ותקילין, תוצרת חיסכון של כמה חודשי עבודה. נתתי לממסד טיפ של שלושת אלפים ש"ח. ינעל דין דין אביב.
יום ראשון, 15 לאפריל 2007 בשעה 21:12
אני כ"כ מזדהה.
יום ראשון, 15 לאפריל 2007 בשעה 22:13
בן אדם, אתה קולט מי מגיבה לך בבלוג!!!!!!! המאקיסטית הכי גזעית בארץ!!!
דן, אחי… היו לי חששות תקופה ערוכה, אבל יצאת מוצלח בסוף כנראה….
– ששון (המעריץ מס' 1 של שושנה, שימדורה על מדריך ה-open office שלה).
יום ראשון, 15 לאפריל 2007 בשעה 22:15
ולגבי הארנונה – בגלל שאתה סטודנט, ולא איזה ערס שהעירייה מפחדת להתעסק איתו, סביר מאוד שפשוט ישלחו לך צו עיכול הביתה כעבור שנה.
הרבה יותר קל לטפל בנורמטיבים אם לא ידעת…
יום שני, 16 לאפריל 2007 בשעה 0:34
ששון- אם לא שמת לב, את התגובה שלי למעלה כתבתי בכלל מלינוקס
(חוץ מזה שאתה מביך אותי)
יום שני, 16 לאפריל 2007 בשעה 13:30
דן,
ככה זה בחיים. אם אי פעם יצא לך לגור בבני ברק (וכן, לי יצא… פעמיים) תגלה שהמחיר שאתה משלם למ"ר ארנונה בבני ברק לא באיזור א' גבוה מרוב המקומות הכי יקרים בארץ.
כמו כן, מחלקת ההנחות גדולה יותר ממחלקת התשלומים (יש למחלקת ההנחות כמעט קומה שלמה).
אז כן… ברגע שאני עוזר את בני ברק (בקרוב מאד) לא ישארו מספיק אנשים שישלמו ארנונה והעיריה תכנס לגרעון. והכל בגללי.
יום שני, 16 לאפריל 2007 בשעה 22:59
שושנה – תודה על ההזדהות!
ששון – תמיד יש לאן לשאוף… אתה תאמן אותי להיות ערס? אני מאמין שאת המטען הגנטי הרלוונטי אני אכן נושא עמדי.
ערן – זה סיפור אדיר. למה כבר אפשר לצפות ממקום שבו מחלקת ההנחות גדולה יותר ממחלקת התשלומים? ומזל"ט ענק על "יציאת בני-ברק" הקרבה. סבלת די והותר "מסובין בבני-ברק", הגיע הזמן למסובין בתל-אביב!
ואגב, כשאתה אומר "והעיריה תכנס לגרעון" משתמע מכך שעירית בני ברק לא נמצאת כבר עכשיו בגירעון, שדי בו להתרוששותם של שני גיידמקים?
יום שני, 16 לאפריל 2007 בשעה 23:06
xslf – כפרה עלייך.
דן – בשבילי אתה כבר ערס, עיוני!
יום שלישי, 17 לאפריל 2007 בשעה 7:17
כמובן שעיריית בני ברק בגרעון תמידי, אבל ככה זה שכמות ההנחות גדולה בסדרי גודל מכמות ההכנסות…
בכל מקרה אנחנו לא נהיה מסובין בתל אביב (שם חושות במצב קשה הרבה יותר מהחושות הכי חושיות בסיני עולות 700 דולר לחודש לפחות לשכירות), אלא מסובין בחיפה.
במקום לטייל בשיינקין, אפשר ללכת למושבה הגרמנית (לא ייחודי לירושלים) ובמקום הגינות של תל אביב אפשר ללכת לגבי הבהאיים
שלא לדבר על השכ"ד הנמוך משמעותית מאיזור המרכז ועל העובדה שהדירה ששכרנו שופצה באדיבות נסראללה (ולא גיידמק)
יום שלישי, 17 לאפריל 2007 בשעה 8:33
"שופצה" במובן "הוסיפו כיווני אוויר" ?
יום שלישי, 17 לאפריל 2007 בשעה 13:20
יאיר, שופצה בסגנון של "הוסיפו כיווני אוויר", אבל אח"כ בא מס רכוש ושיפץ את הכל וסתם את החורים.
אז הבית נראה כמו מיליון דולר