שקר ה-Gloss, או: איך לבחור מחשב נייד
לא לעתים נדירות מבקשים ממני מכרים עזרה בבחירת מחשב נייד. בעבר תשובותי היו ארוכות ומסובכות, ולרוב הגיעו לכך ששלחו לי את המפרט באימייל ואני החזרתי את חוות דעתי. לאחרונה המצב השתנה: הקריטריונים שלי להערכת מחשב נייד השתנו מאוד, והם מתרכזים בשלושה פרמטרים – אחריות, מסך, משקל, בסדר הזה. רוב האנשים מבקשים מחשב עבור "גלישה באינטרנט, עבודה עם מסמכים, צפייה ספורדית בסרטים" – ולעניות דעתי, בשביל צרכים כאלה כמעט כל דגם שיש היום בשוק הוא מספיק טוב, ועל ההבדל בין מעבד 1.8 ל-2.0 לא שווה להשקיע מחשבה. קריטריון האחריות הוא פשוט מאוד – קונים מחשב עם אחריות לשלוש שנים, רצוי בינלאומית (לך תדע איפה תהיה בעוד שנתיים). קריטריון המשקל תלוי במה בדיוק אתם מתכננים לעשות עם המחשב – לא נעים לסחוב מחשב של 3 קילו כל יום לאוניברסיטה.
מה שמביא אותנו לנושא המסך, שבעצם לשמו התכנסנו כאן היום. בשנה האחרונה חל מהפך של ממש בטכנולוגיה של מסכי מחשבים ניידים: כמעט כל הניידים המוצעים למכירה היום מגיעים עם מסך "Glossy", או "מבריק". אלו מסכים שכשמביטים בהם רואים מאוד בבירור את ההשתקפות של מה שנמצא מאחוריך, ומאידך הם "נראים יותר טוב" לטענת אנשים רבים. אם תבקשו מאדם לתאר את ההבדל בין מסך "גלוסי" למסך רגיל (matte), תשמעו תיאורים כמו "זה חד יותר", "זה יפה יותר", "זה בוהק יותר", ועוד. לדעתי, בעיית ההשתקפות היא נוראית – פתאום אני צריך לדאוג לכבות את האורות מאחורי ולהגיף את התריסים, אחרי שנראה כאילו התגברנו על הבעיה הזו מזמן. פתאום אני צריך לשבת בדיוק מול המסך. לי אישית המסך ה-"גלוסי" עושה כאב ראש. אני לא רוצה לראות על המסך השתקפות, אני רוצה לראות את מה שיש על המסך.
מדובר לדעתי בשערוריה, פשוטו כמשמעו. המסכים האלה לא נראים יותר טוב: הם נראים פחות טוב. הרבה פחות טוב. אחרי סיור-ניידים שעשיתי עם חבר טוב לפני שבוע, התכוונתי לכתוב פוסט זועם שיחשוף את הנושא הזה, אבל גיליתי שג'ון סירקוזה מערס-טכניקה כבר כתב מאמר מבריק (חה חה) על הנושא, כולל תמונות שמדגימות למה המסך הזה כל-כך רע. המאמר עוסק אמנם ב-Macbook, אבל רלוונטי גם לכל הניידים האחרים. אם אין לכם כח לקרוא, אני אתמצת לכם: חברות אוהבות מסכים מבריקים כי המסכים האלה זולים יותר, ואנשים אוהבים מסכים מבריקים כי אנשים הם מטומטמים.
במקום שבו אנשים קונים מחשבים ניידים, כותב סירקוזה, אפקט ה-"וואו!" של מסך מבריק הוא יתרון שיווקי אדיר: אנשים רואים את הדבר הנוצץ הזה, ובוחרים בו מבין כל האחרים – גם בלי לנסות לעבוד איתו מכל מיני זוויות, בכל מיני תאורות. באופן כללי, אנשים אוהבים דברים נוצצים, וחווית הקנייה היא תהליך רגשי יותר מאשר רציונלי.
בנוסף, הרעיון של "קנייה באמצעות השוואה" בין מוצרים מתחרים הוא עבודה בעיניים – זה רק נדמה ללקוח שהוא בוחר במוצר הטוב יותר לאחר שבדק אישית את כל המתחרים. למעשה, ניתן להטות את דעתו של הלקוח בקלות אדירה על-ידי זיהוי נכון של הפרמטר האחד שמשפיע על הלקוח בצורה החזקה ביותר. לדוגמה, לקוח תמיד יחשוב שמערכת רמקולים בווליום גבוה "נשמעת טוב יותר" מרמקולים שכוונו לווליום נמוך יותר, בלי קשר לאיכות הצליל.
לאור זאת, קל לנו לראות איך הגענו למצב שכמעט כל מחשב נייד מגיע עם מסך מבריק – אבל זה לא אומר שצריך ליפול בפח הזה בעצמנו. ראו הוזהרתם: למסכים האלה קוראים "Glossy", "Glare", או נגזרות של המילה "Bright". המוכרים בחנויות מחשבים יספרו לכם כמה שהמסכים האלה טובים, וכמה ש-"כולם מבקשים דווקא מסכים מבריקים" – אבל אתם לא חייבים לעשות מה שכולם עושים. ההמלצה שלי – להתרחק מהמסכים האלה כמו מאש! עדיף לקנות נייד יד-שניה עם מסך matte מאשר לשלם כסף טוב עבור סחורה גרועה.
יום שלישי, 24 ליולי 2007 בשעה 20:32
צודק לחלוטין. הדבר הראשון שצריך לבדוק במחשב נייד הוא הפרקטיות שלו. האם נוח לעבוד איתו, להשתמש בו, כולל המקלדת, אמצעי ההצבעה (טאצ'פד \ צ'ופצ'יק), קשיחות המארז, ועוד. המסך הוא מרכיב חשוב מאוד בכך.
יש לשים לב רק ש-Bright יכול להעיד דווקא על קונטרסט גבוה יותר במסך, שזה דווקא טוב מאוד כשנמצאים באור יום.
הטיפ הקטן שלי הוא תמיד לראות את המחשב שעומדים לקנות ולהשתמש בו בעצמכם. לכו ליבואן או לחנות גדולה אם צריך. הזמן שמשקיעים בכך מוצדק לאור ההשקעה הכספית בלפטופ חדש.
יום רביעי, 25 ליולי 2007 בשעה 8:05
על זה נאמר "טוב מראה עיניים". זול יותר, יקר יותר, למי אכפת.
Glossy או לא-Glossy לא קשור לנושא.
בסופו של דבר ששואלים אותי איזה מסך לקנות (לא רק לנייד) אני אומר "לכו תראו".
הרבה פעמים מסכים שנראים לי מצויין שאני רואה ועובד עליהם נראה ממש רע לאחרים.
זה בדיוק כמו רמקולים.
באיזשהו שלב אתה מגיע למצב שבו המפרט הטכני כמעט זהה ובסופו של דבר העיניים (או האוזניים במקרה של הרמקולים) הם אלו שכדאי שיקבעו.
לגבי MacBook, אם אני לא טועה, רק את ה-MacBook Pro אפשר לקבל ללא Glossy, אז מי שרוצה להוציא הרבה מאד מאד מאד מאד כסף בארץ לקבל חרא שירות מיבואני Apple בארץ מוזמן לקנות
יום רביעי, 25 ליולי 2007 בשעה 15:31
אם קראת אותי לאחרונה, אולי שמת לב שגם אני התעסקתי בבחירת מחשב נייד.
אני כנראה אחד המעטים בעולם שאצלו השיקול העיקרי בבחירת המחשב הוא כמה טוב הוא יעבוד עם תוכנה חופשית – קרי לינוקס, גנו ושות'.
אני חושב שיש הרבה הגיון מעשי בהעדפה של "חומרה חופשית" – חומרה, שהיצרן שלה לא שומר בסוד את צורת העבודה שלה ושאפשר לקרוא ולתקן את הקוד של הדרייברים שלה.
למשל, בכרטיסי מסך עדיף לבחור באינטל. קודם כל, לא נראה לי שיש הבדל טכני גדול בין אינטל לאנווידיה, אז אין בזה הפסד גם אם אתה לא משתמש לינוקס (תקן אותי אם אני טועה). וחוץ מזה, כאשר הקוד של הדרייבר פתוח יש סיכוי הרבה יותר טוב שכשהמשתמש ימצא בו באג, יהיה לו למי לדווח אותו. פרוייקטים קהילתיים של תוכנה חופשית הרבה יותר טובים בלהקשיב לדיווחי באגים של משתמשים מהשורה מאשר פרוייקטים של תוכנה קניינית.
בנושא כרטיסי תקשורת אלחוטית המצב יותר קשה – קשה עד בלתי אפשר למצוא מחשב נייד שמגיע מהמפעל עם כרטיס חופשי. גם אינטל לא צדיקים בעניין הזה, אבל הם לפחות עובדים. מי שמש חשוב לו להריץ דרייברים חופשיים בלבד, יכול לשים כרטיס חיצוני מחברת Ralink או משהו דומה לזה; אבל אני לא מכיר כמעט אף אחד כזה, חוץ מה"פריקים" של המוסד לתוכנה חופשית (FSF). אני קורא להם "פריקים", אבל אני מאמין די ברצינות שהם עושים עבודת קודש.
אני קניתי בסוף מחשב נייד של טושיבה, ובגדול הוא עובד די טוב עם אובונטו (אבל משום־מה לא עם קובונטו), אבל יש כמה בעיות קטנות.
יום רביעי, 25 ליולי 2007 בשעה 20:51
משומה הבלוג שלך לא מופיע באלקסה, אני מניח שזה לא מזיז לך?
יום רביעי, 25 ליולי 2007 בשעה 22:15
אני עוד אחקור! גם הגלוס המזופת וגם האלקסה. קשה להיות שריף.
יום חמישי, 26 ליולי 2007 בשעה 0:09
ערן:
במקרה של הרמקולים – כפי שתיאר הערס-טכני, משמע אזניים יכול להטעות מאוד.
אהרוני:
ככל הנראה, אתה מבין הרבה יותר ממני בתאימות חומרה לתוכנה חופשית ("חופשה"?). אני התקנתי פעם אחת קובונטו על Dell, וזה היה חלק כמו טוסיק של פעוט בן יומו, לא שאני יודע. אפילו לרשת האלחוטית הצלחתי להתחבר תוך שימוש בממשק הגרפי בלבד.
ליאור:
המממ. אני מניח שדווקא כן מזיז לי. תודה על הטיפ!
מבקר:
דווקא נראה לי שלזפת את המסך הגלוסי רק יעשה לו טוב. תודה על הטיפ!
יום חמישי, 26 ליולי 2007 בשעה 15:00
דן, על אף מה שאמרי הערס-טכני – ואני מנסה לשלול את אפקט ה-Wow על ידי הבאת דיסקים מהבית ולנסות לראות אם חלל חדר ההדגמה באותו נפח פלוס/מינוס למקום בו הרמקולים יהיו.
אם אתה מביא דיסקים שלך ויש לך את אותו רסיבר או משהו מקביל והסאונד נשמע לך טוב, אז הוא טוב.
כנ"ל לגבי המסך. זול או לא זול. זה נראה לך טוב בעיניים. לא כואב לך הראש, לא איכפת לך מההשתקפות. זה טוב.
אני מכיר אנשים שקנו מסך עם מפרט נהדר, לא גלוסי, אבל עשה להם כאב ראש נוראי שהם היו חייבים להחליף…
יום שישי, 27 ליולי 2007 בשעה 0:26
אהרוני – אני ממש לא מסכים לעם הקביעה שלך לגבי אינטל ו NVidia. הכרטיסים של Nvidia הם כמה רמות מעל אלו של אינטל. לגבי הדריברים , אני לא עובד עם לינוקס אבל עד כמה שידוע לי Nvidia מוציאה דריברים גם ללינוקס. ייתכן מאד שהם לא פתוחים.
לגבי הטענה ש "פרוייקטים קהילתיים של תוכנה חופשית הרבה יותר טובים בלהקשיב לדיווחי באגים של משתמשים מהשורה מאשר פרוייקטים של תוכנה קניינית." עם זה אני ממש לא מסכים. מפתחי חומרה גדולים עושים בדיקות על הדרריברים שלהם בסדרי גודל שפרויקטים פתוחים יכולים רק לחלום עלים, יש להם כמות אדירה של משתמשים ומנגנוני דיווח ותיקון מעולים. יש להם גם עדכונים שותפים והתקנות קלות ופשוטות , מה ששוב לא נכון לגבי הרבה פרויקטים פתוחים.
גם כשזה נוגע לתוכנות ולא לדריברים רוב המפתחים המובילים מוצאים מוצרים ברמת גימור הרבה יותר גבוהה. נכון, יש פרויקטים טובים , firefox למשל או לינוקס עצמה, אבל אין באמת מקום להשוות למשל את open office ל office של מיקרוסופט.
תחושת הפתיחות והיכולת של משתמשים לדווח על באגים ולבקש פיצרים יותר גדולה בפרויקטים פתוחים ללא ספק, אבל הטענה שפרויקטים פתוחים יותר טובים בלהקשיב לדיווחי באגים היא מופרכת לטעמי. בפרט כיוון שכמות הבאגים תהיה קטנה יותר במוצר מסחרי מצליח.
דן: אהבתי. במיוחד את "אנשים אוהבים דברים נוצצים" ו "אנשים אוהבים מסכים מבריקים כי אנשים הם מטומטמים".
ערן סנדלר – הכרתי פעם ערן סנדלר (סנדי) אחד, אתה במקרה מכפר סבא במקור?
יום שני, 30 ליולי 2007 בשעה 0:25
המממ… במחשבה שניה נדמה לי שהוא היה ערן סנד
יום שני, 05 לנובמבר 2007 בשעה 10:31
כמאמר המשורר גלעד בושרי: מסך טוב זה מסך מת (או מט)
יום ראשון, 24 לפברואר 2008 בשעה 7:48
תודה רבה על הסקירה, רק חסר הבט של מערכת הפעלה.
איזה מערכת הפעלה לבחור כדי להקל על החיים כמה שיותר כל הניידים היום משווקים עם
vista home.
האם אפשר לחיות איתה או עדיף business.
או עדיף לקנות ללא מערכת הפעלה ולהתקין לבד.
תודה
יום ראשון, 24 לפברואר 2008 בשעה 11:09
רומן:
אם כבר חלונות, אז אני הייתי מתקין XP. בעיני מערכת הפעלה מצוינת וזריזה, ולא נורא יקרה.
באופן עקרוני, נראה לי שעדיף תמיד לקנות מחשב בלי מערכת הפעלה ולהתקין לבד – ולו בשם האפקט החינוכי: היום זה כמעט בלתי אפשרי לקנות מחשב נייד בישראל בלי מערכת הפעלה, וזה בעיני מרגיז מאוד. האינטרס הצרכני שלי הוא שיהיה לי חופש בחירה כאן, ואני רוצה להעניש את התעשייה על זה שהמצב היום הוא קיצוני לרעתי. הדרך שלי לעשות את זה היא לתגמל את אלו שמוכרים לי מחשב בלי מע"ה.
יום רביעי, 17 לספטמבר 2008 בשעה 2:20
קודם כל אני מאוד מעריך את זה שמישהו שם לב סוף סוף לקטע הזה של ה GLOSS, GLARE, BRIGHT, CRYSTAL או כמו שאני קורא לזה, CHEAP PLASTIC GLASS LIKE COVER
מה שאני מתעצבן זה עליכם ידידיי הבלוגרים, איך זה שגלשתם לנושאים כלכך לא קשורים בתגובות שלכם, דיברו על מסכים נכון? מסכים מסכים מסכים – השתקפות השתקפות השתקפות
מעצבן נכון? אותי יותר מעצבן כשמדברים על לינוקס וכל מיני שטויות ולא מבין למה להגיב פה כאילו אתם יושבים באיזה צ'ט פרטי, זה אמור להיות פומבי ואנשים ישכחו מה בכלל קראו אחרי שהם לא הבינו (על האובטונטו שלכם וכל השטויות מסביב), בבקשה אל תעשו את זה יותר בשום מקום, משום שלדעתי זו גסות רוח(טוב לא לגמרי), אבל זה ממש לא מקצועי להפוך את התגובות לדיונים אישיים, בשביל זה יש מספיק מקומות באינטרנט\צ'ט\תוכנות מסרים מיידיות\פורומים.
* הקיצר, מי שקונה מסך משתקף, קונה את זה בשביל היופי ולא באמת לשימוש פרקטי.
לכן, מומלץ מאוד תמיד, אבל תמיד לבחור במסך בעל ציפוי ANTI-GLARE!
תתעקשו על דגם ללא ההשתקפות הנוראית !!!
יום חמישי, 30 לאפריל 2009 בשעה 5:58
קודם כל אתה מטומטם
ובית.. מסכים מבריקים באמת יותר טובים כי יש להם פחות GLARE ויותר קונטראסט.
וטענה שכל האנשים מטומטמים בגלל שהם לא בוחרים את מה שאתה אוהב עושה אותך יותר מטומטם וברור שלא מבין עניין כמו רוב האנשים המטומטמים שלא אוהבים את סוג המסכים האלה.
אף אחד לא אמר לך לשבת עם מנורה מאחורי הראש ד"א.
אני לא בטוח שיותר זול ליצר את המסכים האלה ולא מדובר בחתיכת פלסטיק ששמים מקדימה
אלה בטכנולוגייה שלמה
שנועדה להגביר את הקונטראסט.
אני בתור מתכנת וגראפיקאי מוצא את זה אישית הרבה יותר נוח ממסכי מט.
עד שיגיע הOLED אני תומך במסכים האלה
יום חמישי, 11 ליוני 2009 בשעה 0:10
דני,
המסכים המבריקים האלה הם יותר זולים. עובדה. ראה לדוגמה באתר של אפל, בדגם ה-17" של המקבוק-פרו החדש – מסך מט עולה כמה עשרות דולרים יותר.
יום חמישי, 30 ליולי 2009 בשעה 9:31
אני באמת קונה מחשב נייד אבל לא עכשיו ביום חמישי הבא
יום שבת, 19 לספטמבר 2009 בשעה 11:52
מנסיונכם, אילו דגמים היום בגודל 15 עד 17" הם עם מסך לא מבריק (חשוב כמובן) ועם זויות צפייה טובות (חשוב לא פחות) ? אני עושה מצגות ניידות לקבוצות קטנות (עד 3 אנשים) של תמונות שאיכות ההצגה שלהם מאוד משמעותית לי.. זה יעזור לי מאוד אם תכוונו אותי לדגמים ספציפיים.. אני די אבודה כבר כמה ימים…