פראנויה ויראלית
קיבלתי אימייל שרשרת עם אזהרה-חמורה-תשלח-לכל-מי-שאתה-מכיר. להלן קטעים נבחרים:
אין כמעט הבדלים בין אחוזי השומן בחלב. חלב לשתיה מגיע תמיד ב3% שומן. חלב 0% שומן הינו מי חלב בלבד (המים שנותרים בתהליכי החבצת שמנת, חמאה, גבינה).
בורקסים במילוי גבינה ,הנרכשים בסופר, אינם מכילים גבינה אלא מי גבינה בתוספת עמילן (לרוב קורנפלור).
החומוס בסופר אינו חומוס. בחומוס צבר יש את אחוזי החומוס הגבוהים ביותר… והם 13% בלבד!
בין מרגרינה לפלסטיק מפרידה מולקולה אחת ! המרגרינה מכילה שומן טראנס שאינו נמס בעורקים.
גבינה צהובה היא התכה של שאריות של גבינות לבנות קשות בתוספת צבע מאכל צהוב שמיוצר מזפת פחם ונחשב לאחד המסוכנים שבצבעי המאכל. הוא גורם לאלרגיות, היפראקטיביות בעיקר אצל ילדים ועוד.
שמן זית במקרר מסמיך. שמן זית אינו בצבע ירוק, אלא זהוב. כמה שיהיה יותר ירוק, כך יכיל יותר צבעי מאכל.
במבה היא רעל, לא משנה מה כתוב עליה.
תות שדה הוא ספוג של מזיקים והדברות ולכן מזיק מאוד.
אבקת מרק היא מלח צבוע . מומלץ לא להשתמש בכלל. אפשר וניתן להחליף אותה במלח ופלפל.
פלפל שחור גרוס/טחון בסופר – הוא לא פלפל. לקנות רק את אלו שטוחנים במקום.
דבש ניגר (שנשפך ) הוא אינו דבש. דבש אמיתי מתקשה ונשאר כך.
אין בסופר קמח מלא (לא חשוב מה כתוב על האריזה). עפ"י הכשרות קמח צריך להיות מנופה וקמח מלא לא יכול להיות מנופה.
סוכרזית = רעל – לא להשתמש.
(הטקסט המלא – כאן).
קשה, קשה לי עם אימיילים כאלה. או שאני ממש תמים, או שהכותב סובל מפראנויה קשה במיוחד. אבל מעניין לראות איך הכותב בחר לשכנע אותנו בטיעוניו: ראשית כל, בחירת המילים היא גאונית. למשל "מי חלב" ו-"מי גבינה". אני לא בטוח שיש כאלה יצורים בכלל, אבל עצם הצגתם בצירופי המלים האלה יוצרת אצל הקורא קישור בין המוצרים העשירים-לכאורה, חלב וגבינה, לבין סתם מים. לפי אותו עקרון – "מלח צבוע" על אבקת מרק.
עוד מוטיב חוזר – "X הוא לא X", וראו לעיל "חומוס", "דבש", "קמח מלא", "פלפל". קצר, קליט, סיסמתי, מתחרז. החזרה על התבנית במוצרים השונים גורמת לחיזוק הדדי של הטענות – יש מסר בין השורות: משקרים לנו, וזה מקובל על כולם, ואי אפשר לסמוך על אף אחד. באותו אופן – "לא משנה מה כתוב על האריזה". כמו אומר, ראו הוזהרתם – זה לא רק המוצרים האלה, השפה כמערכת סמיוטית אינה אלא אשליה. כאן יש אמנם דיסוננס קטן – הטיעון הזה גם מפיל את המייל עצמו, שבוודאי "לא משנה מה כתוב בו", אבל בעיני הכותב זוהי כמובן אינה סתירה. (וגם זו לא. אבל זאת כן.)
בנוסף, שימו לב שככל שמתקדמים בטקסט, כך הכותב מרשה לעצמו להציג פחות הסברים: הטיעונים הראשונים יחסית מנומקים, לפעמים מלווים במספרים (ראו חלב, בורקס, חומוס). לאחר מספר טיעונים כאלה, הכותב צבר אמינות, וביסס לעצמו מעמד של אוטוריטה – ואז הוא יכול להציג טיעונים תמציתיים כמו "סוכרזית = רעל".
סך הכל – לדעתי נעשתה כאן עבודת מניפולציה יפה מאוד, שפונה הן להיגיון והן לתת-מודע.
אז אחרי שלמדנו את הטכניקה הבסיסית – אני מכריז בזאת על פרוייקט "פראנויה ויראלית": בעזרתכם, קוראים, ננסה לבנות את אוסף הטיעונים המשכנעים ביותר, שיהפכו את הנמענים התמימים לפסיכוטיים במיוחד! להלן דוגמאות:
- מים מינרלים שמוכרים בתחנות דלק – הם רעילים. העופרת מהמשאבות נסחפת באוויר וחודרת דרך דופן הבקבוק, וגורמת לסרטן ובעיות בדרכי השתן.
- דלק שמוכרים בתחנות דלק – הוא לא דלק. החברות מערבבות את הדלק עם שאריות שמן מנוע משומש שהן קונות בזול ממוסכים כדי לחסוך בעלויות.
- מיץ תפוזים בסופר הוא לא מיץ ולא מתפוזים. זוהי תערובת של צבע מאכל, סוכרזית (=רעל), ושאריות שמן מנוע משומש שנקנה בזול ממוסכים.
- תמרים שחורים בחנויות ירקות הם לא תמרים, אלא ג'וקים שתלשו להם את הרגלים.
- חמאה הולנדית היא לא הולנדית, לא משנה מה כתוב על האריזה.
- גרם אחד של רסק עגבניות מהסופר שוקל בדיוק כמו גרם אחד של רעל עכברים!
- שניצל מעובד שקונים קפוא באריזה, מכיל מעל 90% פרוטונים, נאוטרונים ואלקטרונים, שהם גם המרכיבים העיקריים של פצצת אטום!!!
- בוטנים גורמים לאיידס!
מה עוד…?
אם נצבור מספיק טיעונים, נרכיב אותם למייל עם פונטים כועסים ו-"תשלחו לכל מי שאתם מכירים", ונשלח את המייל לקורא בר-המזל שיעלה בהגרלה. או לאשתו.
יום רביעי, 27 לפברואר 2008 בשעה 18:18
מממ…אני לא לגמרי מסכים איתך לגבי ניתוח המבנה.
הכותב מתחיל בטענה המופרכת, ואז הולך ונע אל עבר אמיתות מוסכמות.
הטענה סוכרזית = רעל, היא טענה שנלקחת כמובנת מאליה ולא דורשת הסבר.
אין לכך דבר עם סמכות הכותב, אלא דווקא עם הקורא המיועד.
גם הקורא הפחות פרנואיד יקבל על עצמו טענה זו ללא צורך בהצדקה.
לדעתי יש כאן יותר "סימון V" על נקודה שחייבת להופיע ברשימה מסוג זה.
אי ציון עובדה זו פוגמת בסמכותו של הדובר.
אני לא מאד בקיא בפרנויות האופנתיות בימנו, אבל אפילו אני שמעתי את פארנוית הסוכרזית (אם תאכל ממש ממש הרבה, אז תמות. מסרטן. לתמיד!)
גם טענת ה "תות שדה זה רעל" היא טענה ששמעתי מזמן (לכן הביו-תות שדה כל כך פופולרי).
לגבי הבמבה, אני מכיר את זה בד"כ כטענה כללית יותר על ממתקים , או כל דבר טוב באופן כללי. כך שנראה לי שזו רשימת סיכום שבתחילתה מופיעים העדכונים האחרונים ((ולכן דורשים הסברים נוספים) ובהמשך מזכירים את הcommon knowledge כך שמי שפיספס עדכון יוכל לברר עם הסמכות המקומית את שאר הפרטים על מה שהוא פיספס.
החלק ההזוי באמת הוא שלא משנה כמה טיפשית, מופרכת או הזויה תהיה טענה כלשהיא, היא לא תגרור אצל הקורא הנפוץ את הצורך לבדוק את הטענה , אלא תגביר את הצורך להפיץ אותה.
גרוע מכך, למרות שכמעט כל טענה ניתנת לבדיקה בקלות, וחלקם מופרכות בעליל (מולקולה בין מרגרינה לפלסטיק למשל) אי אמינותה של "עובדה" מסויימת לא תוריד מאמינותן של שאר הטענות בטקסט. תחשבו כמה פעמים שמעתם את האמירה "אני לא יודע/ת אם אני מאמינ/ה לXYZ אבל QWE נשמע לי סביר".
אני לא יודע לגבי העניין עם העגבניות והרעל עכברים – זה נשמע לי מופרך,אבל תמיד חשבתי שיש קשר ישיר בין בוטנים לאידס. אחרת , אין מסבירים את זה שלבוטנים אין מערכת חיסון?
יום רביעי, 27 לפברואר 2008 בשעה 20:03
השימוש בשווארמה גורם להצטברות שומן בעורקים,
ריצה בעירום בזמן שיורד גשם גורמת למחלות קשות ועיוותים,
שתיית שוקו חם ואכילת גלידה בו זמנית גורמים להתנפצות האמייל שעל השן ואף לנשירת שיניים!
זה שלי
יום רביעי, 27 לפברואר 2008 בשעה 23:03
"בצל ירוק" זה לא בצל. פפף.
יום רביעי, 27 לפברואר 2008 בשעה 23:44
בלי להצדיק את כותב השטויות במיץ הנ"ל, רק לספר שבאמת קיימים מוצרים כמו "מי גבינה", או חלב נטול שומן (באמת, פחות -0.1 שומן). המוצרים האלה משמשים בתעשיית החלב, אבל לא מגיעים מעולם לשוק, אלא אם אתם חיים בספרד בה באמת אפשר למצוא חלב נטול שומן, שנראה כמו מים לבנים. ורק בשביל ידע כללי, מי גבינה הם אחד המקורות היותר טובים לחלבון (ולכן מנפחי שרירים משתמשים בו).
פעם הייתי מגיבה באריכות (יחסית) למיילים כאלה שהגיעו אליי, ומסבירה למה הם 100% צואת חזירים. היום אני כבר לא טורחת, למרות שמדי פעם שולחים לי בתוספת השאלה "זה בולשיט או לא?"
יום חמישי, 28 לפברואר 2008 בשעה 1:02
החיים הם לא חיים, ובאמת לא משנה מה כתוב על האריזה.
יום חמישי, 28 לפברואר 2008 בשעה 4:39
בו'אנה, הייתי איתם עד שהם הגיעו לחומוס!!!
שאף אחד לא יירד על החומוס בארץ או על המשאוושה!!!
–
ששון
יום חמישי, 28 לפברואר 2008 בשעה 8:21
מלפפונים מסוכנים לבריאות: אם תיקח שניים בינוניים ותדחוף לאף, אתה עלול להיחנק. כנ"ל עם גזר. אגב, אם תבשל את הגזר קודם עד שיתרכך, סביר להניח שלא תחנק אבל יהיה לך מגעיל בנחיריים.
יש אגב סתירה נוספת: אם במבה היא רעל, וגם סוכרזית היא רעל, הרי שסוכרזית היא כמו במבה, והרי ידוע כי אין (אין אין) כמו במבה, לכן אחת מההנחות אינן נכונות.
בכל מקרה, מה עם זה:
מסתבר שהגנומים של העגבניה ושל הקרציה המצויה זהים ב- 99.7%. בפעם הבאה שאתם נוגסים בעגבניה, תחשבו על האב הקדמון שלה.
יום חמישי, 28 לפברואר 2008 בשעה 14:19
מונוסודיום גלוטמאט שמוכרים בסופר – הוא לא מונוסודיום גלוטמאט, אלא ויטמין C עם צבע מאכל. רק בחוות אורגניות יש מונוסודיום גלוטמאט אמיתי.
יום חמישי, 28 לפברואר 2008 בשעה 15:29
סרטן ריאות הוא לא באמת סרטן. אין לו צבטות.
יום חמישי, 28 לפברואר 2008 בשעה 15:55
ומה עם הרעל DHMO שאנחנו חשופים אליו בכל רגע נתון, ואפילו הוקדש לו אתר אינטרנט שלם?
יום שישי, 29 לפברואר 2008 בשעה 17:17
בתהליך הייצור של אבקת השום שאתם קונים בסופר מעורב אפר של דוגלי. בדקו בקפידה את המרכיבים: אם אחוז ה – ESD גבוה מ- 20, יש סכנה, בעיקר אצל ילדים, ל"נבחת יתר" (היפרבארקיה).
יום ראשון, 02 למרץ 2008 בשעה 23:49
ללכת למכולת= מסוכן!!!
יום חמישי, 06 למרץ 2008 בשעה 12:23
יוסי, אם תאמין למייל הזה ולא תאכל מרגרינה ובמבה אתה תמות מתת תזונה. הם בעצם כינו את כל התזונה שלך "רעל".
יום שני, 10 למרץ 2008 בשעה 20:46
מזכיר לי נושא דומה לפני שנתיים. הנה התוספת שרשמתי אז:
למה אסור לאחסן נעליים וגרביים באותו תא אחסון?
כי הגרביים פולטות גזים שגורמים לעור הנעליים להרקיב מהר.
למה חייבים להשתמש בסבונייה ולא לשים סבון ושמפו על קצה האמבטיה?
אדי המים חודרים לסבון ולשמפו וגורמים לתגובה כימית של שחרור חומרים רעילים.
למה כדאי לפזר מסמרים מתחת לשולחנות אוכל?
זה מבריח עכברים ופוצע את אלה שלא ברחו.
למה כדאי להוסיף חצי כפית מלח לסירופ נגד שיעול?
מלח הורג חיידקים בקנה הנשימה ובכך משפר את יעילות הסירופ.
למה אסור להשתמש במקש קיצור Ctrl-V כשרוצים לעשות "הדבק" ?
כי זה גורם להדבקת הקטע פעמיים.
יום שלישי, 11 למרץ 2008 בשעה 10:57
יאיר ("פריזי"?!) – חזק ביותר.