עצים, חלק 2
מאת: דן אלהרר
לפני כשנה התעוררתי וגיליתי שנפל לי עץ על האוטו. מאז בכל פעם שאני חונה ברחוב, אני משקיע כמה שניות בלדאוג שמא ייפול עוד איזה עץ ברחוב. זה כמובן שטותי – מה הסיכוי שעל אותו אוטו יפול פעמיים עץ?
אז זהו.
אז הפעם, המסכן שחונה שם הוא דווקא שכני הטוב מלמעלה. אבל בחייאת, עירית ירושלים: הרי ידעתם שהעץ רקוב. הרי כבר התמודדתם עם זה באוקטובר שעבר. למה לא טיפלתם בזה כבר אז? למה לחכות לבלתי-נמנע? למה השכן שלי צריך עכשיו לבזבז יום עבודה (לפחות) על זה?
יום ראשון, 31 לאוגוסט 2008 בשעה 7:25
עיריית ירושלים מעסיקה את האנשים הכי מפגרים בארץ פחות או יותר, אנשים שמנת המשכל שלהם היית מביישת חציל בלאדי מעוך.
פה בתימן העירייה דואגת לכרות עצים מעפנים באופן שיטתי ואף תולה עליהם שלטים שמודפס עליהם הסבר שמפרט את הסיבה המדוייקת לכריתת העץ (ענף שמאל נראה בסכנת נפילה, העץ עקום, אבי ביטר לא אוהב את העץ) כדי שיהיה זמן לציבור להגיב.
לעניות דעתי הפקיד שאחראי על התחום הזה צריך להגיע אליכם לעץ ולכרות את מה שנשאר ממנו כשהוא משתמש רק במברשת שיניים שלו למלאכה.
לסיום, דן אלהרר גבר שבגברים, כפהרה עליך!!!
יום ראשון, 31 לאוגוסט 2008 בשעה 17:24
אני דווקא חושב שבזכות הטמטום של עובדי הערייה זכית… לראות כזה דבר פעמיים בזמן כל כך קצר זה סוג של נס. יש אנשים שמעבירים חיים שלמים בלי לראות עץ נופל על אוטו – מסכנים שכמותם. אתה צריך להודות על גורלך ולהשתטח בפני בורא עולם (שאגב גם לו נפל עץ על האוטו, זה היה ליד הכותל).
יום ראשון, 31 לאוגוסט 2008 בשעה 18:07
כי הוא חילוני ויש לו עבודה. אם היה אברך, ברוך השם לא היה מבזבז יום עבודה.
לפרופ' שלום?
(ואני מביע הזדהות מלאה אם דבריו של ששון דלעיל. שכוייח!).
יום ראשון, 31 לאוגוסט 2008 בשעה 18:28
שחר – לפרופ' גולדנברג היקר שלום, אמסור לו את דאגתך. זה לא הרכב שלו…
ירון – אני משתטח בפני בורא עולם בכל לילה, לפחות שש שעות מטכ"ליות. אני לא צוחק – זה הפולחן הדתי שלי. תנסה לראות מה קורה אם מפריעים לי באמצע!
יום שני, 01 לספטמבר 2008 בשעה 19:12
דנצ'י אני לא מאמינה!!!
ואני עד עצם היום הזה לא ביררתי האם הביטוח שלי מכסה מקרה כזה כי בחיית ראבק…מה הסיכוי שדבר כזה יקרה שוב
מסתבר שקורה שוב…ולך…
אין לי מילות עידוד חוץ מתקווה שמדובר ברכב חברה ואתה רק תישא בהשתתפות העצמית
יום רביעי, 03 לספטמבר 2008 בשעה 13:17
זה ואומנות הטיפול העירוני: אם עץ נופל על אוטו ולאף אחד בעירייה לא אכפת, האם הוא באמת נפל? ואיזה קול משמיעה כאפה לעובד עירייה ביד אחת?
יום רביעי, 03 לספטמבר 2008 בשעה 18:42
מקרים שכאלו כבר קרו במחצית השניה של המאה ה-19 . אחד מחלוצי הכותבים בנושאים הללו היה דרווין שפיתח את "תורת הגזע".
ועוד משהו- עזוב פעמיים..מה הסיכוי שעץ יפול על מכונית שלוש פעמים (tree times)?
על פי נוסחת ברנולי, זה בערך כמו להוציא עשר פעמים רצופות "עץ" בהטלת מטבע.
וכמיטב הנסורת, לא ניפרד בלי עוד משחק מילים אידיוטי.
יום שני, 08 לספטמבר 2008 בשעה 19:04
מזל טוב! זה נראה שסוף סוף לא נותר דבר מהעץ הזה שעוד יכול ליפול.
אם העירייה לא תכרות את העץ, העץ כבר יכרות את עצמו.