חמש המלצות לסרטי קונג-פו
את סרטי הקונג-פו המגניבים אפשר לחלק לשני סוגים עיקריים: בסוג הראשון הגיבור הוא מסכן, עני וחלש – ובמהלך הסרט רוכש מיומנויות לחימה ממאסטר זקן וטוב, ולבסוף הופך לבלתי-מנוצח. בסוג השני, הגיבור הוא מאסטר בעצמו, מוערץ על-ידי תלמידיו וזורע בהלה באויביו, ולמרות האתגרים הקשים הוא שומר על קוד מוסרי קשיח. כל הדמויות נלחמות קונג-פו, ותמיד יש הבדל נראה לעין בין סגנון הלחימה של "הטוב" וזה של "הרע". אין חובה לשמור על ריאליזם, בלשון המעטה, והסרטים נעים בין "כמעט מציאותי" ל-"פנטסטי עד כדי ביזארי". לקריאה נוספת – על ז'אנר ה-Wuxia בויקיפדיה.
הנה חמשת הגדולים שלי:
5. "Zhi mo jiao jiao zhu: Lord of the Wu-Tang" – ג'ט לי בתפקיד צ'אנג-מו-קיי, בסרט הזוי במיוחד מ- 1993, מוביל מאבק כנגד "מלך העטלף הירוק" ו-"מלך אריה הזהב", המאסטרים המרושעים. העלילה באמת מוזרה, עמוסה בבדיחות גרועות ובעלילות משנה שנפתחות ולא נסגרות, אבל סצינות הקרב המרהיבות עם האפקטים הזולים מפצות על הכל. (טריילר)
4. "Shé xíng diāo shǒu: Snake in the Eagle's Shadow" – ג'קי צ'אן בסרט קלאסי מ-1979. הגיבור, צ'יין-פו, הוא שק החבטות האנושי של בית ספר לקונג-פו, עד אשר הוא פוגש קבצן זקן שאינו אלא השריד האחרון של אסכולת "אגרוף הנחש", הנרדפת על-ידי המאסטר חסר הרחמים של ה-Eagle's claw. כיום, העלילה נראית צפויה – ועדיין, מאבני היסוד. הסצינה המפורסמת בסרט היא זו שבה המאסטר מורה לצ'יין-פו לקחת ממנו את הקערה.
3. "Enter the Dragon" – ברוס לי בסרט אמריקאי (באנגלית) מ-1973, שהוא הסרט היחיד ברשימה שבו יש גם "מערביים טובים". הסרט הוא תערובת משעשעת של מכות, ריגול, סמים, נשים ומזימות, ונחשב למפורסם ביותר של ברוס לי. (קטעים נבחרים כאן)
2. "Chi tit gai dau neung gung: Last Hero in China" – שוב ג'ט לי בתפקיד וונג-פיי-הונג, הגיבור העממי הנאצל, בסרט שהוא חצי פארודיה על סדרת סרטי "Once upon a time in China", גם בכיכובו של ג'ט לי. בסרט, לוחמי האריות הטובים מותקפים על-ידי לוחמי הנדל המרושעים (זהירות, ספויילר) במהלך תהלוכה, והמאסטר וונג-פיי-הונג מגלה שליד בית-הספר שלו לקונג-פו יש בית זונות. משובח. (טריילר)
1. "Gōngfu: Kung-fu Hustle" – סטיבן צ'או באחלה סרט מ-2003, עמוס באקשן, אפקטים, פארודיות, ועלילה מעט ביזארית (כצפוי), עתירת דם ואלימות. הגיבור הוא נוכל קטן, שנקלע לעימות עם כנופיית הגרזן המרושעת – ונאלץ לגלות את גורלו האמיתי שהוא, ניחשתם נכון – מאסטר קונג-פו. ראו למשל הסצינה שבה מגיעים לעיירה נגנים-רוצחים, שבאמצעות פריטתם על המיתרים מצליחים להביס את שלושת מגיני העיר – הסבל, החייט והאופה. באמת שזה מהסרטים הטובים שראיתי – רוצו לראות.
יום חמישי, 11 לספטמבר 2008 בשעה 22:37
הסצינה עם הקערה מתוקה. זו סצינה שאינה נופלת מקטעים ב"נמר, דרקון" ודומיו למרות הבדל של 25 שנים.
יום שישי, 12 לספטמבר 2008 בשעה 4:41
אני ממליץ על סרטו האגדי של גדול זמרי הזמר המזרחי – "חבר ואח 2" אם נתעלם לרגע מהמשחק המדהים וכישרון השירה הנדיר של השחקן הראשי, לעניות דעתי מדובר באחד מסרטי הקונג פו הגדולים של כל הזמנים.
יום שישי, 12 לספטמבר 2008 בשעה 12:00
ואני חשבתי שחבר ואח זה סרט על סנטה קלאוס שיורד מהארובה…
יום שבת, 18 לאוקטובר 2008 בשעה 15:58
עכשיו שראיתי את Snake in the Eagle's Shadow אני יכולה להעיד שההמלצה שלך מוצדקת לגמרי. אהבתי במיוחד את הקטעים עם החתול (בעצם אלה שלושה חתולים, נראה לי שהשניים הראשונים נהרגו באודישן מול הקוברה). הייתי מתה שסטיבן צ'או ינסה מתישהו לעשות סרט קונג פו בסגנון הקלאסי הזה, עם פחות עבודת מחשב ויותר קרבות אמיתיים. ברור שאין לו כישורי לחימה כמו לג'קי צ'אן, אבל הוא כבר הראה שהוא יודע לשכור את האנשים הנכונים לעבודה הזאת.