בשיעור היפנית האחרון שלי, סיפר לנו המורה על תחנת הרכבת בטוקיו. לפי הסיפור שלו, בכל בוקר בין 6:30 ל-9:00 – כלומר, שעתיים וחצי – עוברים בתחנה הזו ששה מיליון בני-אדם. כל אחד מהם קונה כרטיס שכתוב עליו לא רק לאיזה רציף עליו ללכת, אלא גם על איזה בלטה הוא צריך לעמוד ברציף כך שהרכבת תיעצר באופן שהקרון שלו יהיה בדיוק מולו. ואם הרכבת נעצרה שני מטר אחרי המקום המיועד – למחרת הסיפור יופיע בחדשות.

אבל האסוציאציה הראשונה שלי לסיפור שכולל "ששה מיליון" ו-"רכבות" היא דווקא אחרת. מזל, מזל גדול שלא היפנים קמו עלינו במלחמת העולם השניה: מה שלקח לגרמנים שלוש שנים, הם עושים בשעתיים וחצי! בחיי! היעילות היפנית ממש מרשימה – בישראל לא היו מצליחים לחלק כרטיסים לששה מיליון איש בשעתיים וחצי.

הסיפור הזה נכתב ביום יום רביעי, 15 למרץ 2006, בשעה 20:15, והוא שייך לנושא כללי, תהיות. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;