פשוט תשתוק
מאת: דן אלהרר
(מתוך שיחה אקראית בליל הסדר, תשס"ו.)
א: "…וידעתם שבקופסאות של נרות חנוכה יש רק 44 נרות שזה לא מספיק? הם שמים פחות מדי כדי שנצטרך לקנות שתי קופסאות."
ב: "מה, זה לא מספיק בדיוק? כמה זה יוצא, מ-2 עד 9…? בואו נראה: שתיים ועוד שלוש זה חמש…"
דן (מתפרץ לשיחה): "נו, זה תשע כפול עשר חלקי שתיים, פחות אחד… בול 44. אז זה מספיק".
שקט משתרר בחדר.
עוד שקט משתרר בחדר.
כולם מפנים את ראשם באיטיות.
א: "…מה אמרת עכשיו?"
דן (מסמיק): "תשע כפול… עשר… חלקי…"
דן (מביט סביב ומחפש מבט אוהד, לא מוצא, מסמיק עוד יותר): "אז שתיים ועוד שלוש זה חמש, כן?"
יום שבת, 15 לאפריל 2006 בשעה 23:01
אני מבין לליבך…
זה מה שקורה שאתה גדל בבית עם אשכנזים… לפחות אין לך בריטים שם…
יום שבת, 15 לאפריל 2006 בשעה 23:12
ההגינות המקצועית לא מאפשרת למכור קופסאות שיש בהן "קצת פחות נרות ממה שצריך". אף אחד בתעשייה לא מגיע לעבוד על הצרכנים: לכולם יש אינטרס שבקופסה יהיו בדיוק הנרות שצריך בשביל לעבור את החג.
יום שבת, 15 לאפריל 2006 בשעה 23:39
זו הסיבה שבקפריקורן יש מינימום הזמנה של 40 ש"ח וכל המשקאות עולים 35 (לזה קוראים בפרסית – cheap shot).
יום ראשון, 16 לאפריל 2006 בשעה 0:01
ששון – אתה צודק לחלוטין, ולגבי המונח הפרסי – אני מפנה את השאלה לולדימיר.
דני – מעבר לדוגמה של ששון יש אינספור דוגמאות ל-"חוסר הגינות מקצועית" שכזו. בהרבה מקרים זה ממש מרתיח.
יום ראשון, 16 לאפריל 2006 בשעה 12:04
מספרים על המתמטיקאי קארל פרידריך גאוס שהמורה שלו ביקש ממנו לחבר את כל המספרים מ-1 ועד 1000 — והשאר זה היסטוריה, עצירות אקראית של ליל הסדר ופעמונים בבגרות במתמטיקה.
יום ראשון, 16 לאפריל 2006 בשעה 12:08
וחוץ מזה, אני לא ממש טוב ב-html… הלינק אמור להיות ככה.