השילוב בן דת ומדינה מזכיר לפעמים פיצה עם אננס או מלפפון חמוץ עם שוקולד. יש שחושבים שאפילו חזירי בר לא יגעו בזה, ויש שזו גאונות קולינרית עבורם. כך או כך זה מזכיר את הכתוב על הכריכה האחורית של ספר התווים של אביב גפן: "אפשר לאהוב. אפשר לשנוא. אבל אי אפשר להתעלם." ואכן, השילוב הדיסוננטי משהו [...]
יש לי חבר טוב, שבשנה האחרונה החל תהליך של חזרה בתשובה. למרות הפער היום יומי שנוצר ביננו, הן בהשקפה הדתית והן בפרקטיקה של החיים, אנחנו עדיין חברים טובים, ושומרים על קשר טוב. תמיד מפתיע אותי מחדש שלמרות נטישתו את חייו כרווק תל אביבי חילוני, הוא בפנים עדיין אותו בן אדם, וזה גם כנראה מה שקושר [...]
במהלך השנים קמו בארצות-הברית כל מיני "דתות" ו-"כנסיות", שכל סיבת הקמתן היתה הטבות והקלות שהמדינה נתנה למוסדות דת. במדינה שמצהירה בגלוי על הפרדת הדת מהמדינה, קשה מאוד לומר לקבוצת אנשים אחת שדתם שווה פחות מדת אחרת. לכן כל מה שהיה צריך לעשות זה לנסח את עקרונות הקבוצה הספציפית בטרמינולוגיה דתית: כך למשל הפכה הסיינטלוגיה ל-"כנסיה [...]