ושוב, תלת מימד
מאת: דן אלהרריום חמישי, 30 לנובמבר 2006
סרטון שהכנתי עם דוגמה להפיכת דו-מימד לתלת-מימד.
סרטון שהכנתי עם דוגמה להפיכת דו-מימד לתלת-מימד.
Мне нравится мясо, а также чеснок,
Когда я обедаю в офисе днём;
Я не хочу воду, я не хочу сок,
Я думаю утром и ночью, но о чём?
Кофе, мой кофе, белый или чёрный,
Я вас люблю без сахара, с молоком,
Я вас пью так горячий, так вкусный,
Как дай нам Бог вместе питься, завтра и потом.
לחנויות כמו "בלוקבסטר" ממילא אין הרבה סיכויים. כבר היום כשעוברים ליד סניף של בלוקבסטר אפשר לשמוע את חרחורי הגסיסה האחרונים של רשת שמנסה לספק לנו חווית בידור בדרך מגושמת ולא-נוחה, כשהאלטרנטיבות זולות יותר ומגיעות ישר אליך הביתה.
אבל לפעמים קופצים עלי רעיונות מוזרים, וכך מצאתי את עצמי אמש בסניף "בלוקבסטר" בכיכר פאריס. שילמתי 23.5 ש"ח ולקחתי [...]
את החידה הזו חד לי יאיר, לפני שבע שנים:
שני אנשים משחקים את המשחק הבא: על השולחן יש תשעה קלפים, שעליהם המספרים 1 עד 9 (אין חשיבות לצבעים). הקלפים מונחים בשורה כשפניהם כלפי מעלה. בוחרים איכשהו מי מתחיל. כל שחקן בתורו לוקח את אחד הקלפים ממרכז השולחן, כשהשחקן השני רואה איזה קלף הוא לקח. אין החזרות. [...]
לפעמים אתה נתקל בשיר שגורם לך לרצות להיות זה שכתב אותו. הנה שיר כזה, שנזכרתי בו השבוע לאחר שיחה עם חבר טוב. אם אני מפר כאן זכויות יוצרים, אני מתנצל מראש.
הוֹד אֲדִישוּתֵנוּ / נתן אלתרמן
אֵפֶר הַלַּיְלָה גָדֵל וְצוֹנֵחַ
סִיגָרַת הַזְמַן מִסְתַּלְסֶלֶת בַּלָּאט.
וְאֵין אָנוּ כְּלָל מְצַפִּים לְאוֹרֵחַ
וְאָנו הָיִינוּ תְמֵהִים אִלּוּ בָּאת.
אֶצְלֵנוּ נוֹבֶלֶת מְנוֹרַת [...]
- "נו, היית במצעד אתמול?"
- "לא, זה יותר מדי אקטיבי בשבילי. אני פאסיבי."
1. יכול להיות שהדתיים פשוט רוצים לבוא לראות את מצעד הגאווה, ובשביל זה חייבים תירוץ איזשהו, וככה התחיל כל סיפור הדקירות?
2. בהשראת סצינת הסקילה מ-"בריאן כוכב עליון" ("תן לי שתיים מחודדות, שתיים שטוחות, ושקית חצץ"), אולי אפשר לעשות חוויה לכל המשפחה מהמצעד – למשל תחת הסיסמה: אוכלים בייגלעך – דוקרים פייגלעך!.
אני, אגב, אהיה בתוך מגנט [...]