סקר דו-כיווני
26 לנובמבר 2008 מאת דן אלהררמתוך האתר של תרימה - לא נגענו:

חי חי חי. נראה אתכם עונים על הסקר של עצמכם! הא!
מתוך האתר של תרימה - לא נגענו:

חי חי חי. נראה אתכם עונים על הסקר של עצמכם! הא!
בוודאי יצא לכם להתקל במונח "אומגה שלוש", שמככב בפרסומות ועל גבי אריזות של מוצרים שטוענים כי הם "בריאים". להרבה אנשים כבר קשה לעקוב אחרי "מה טוב ומה לא טוב", ודי בצדק - האינפורמציה כל הזמן מתחלפת, ואיתה ההמלצות. למרות זאת, הייתי רוצה להתייחס לנושא האומגה-3 קצת יותר לעומק כדי שנוכל להתמודד עם הפרסומים על גבי המוצרים.
אם קוראים את כל ההסברים המדעיים לגבי אומגה-3, (ראו נספח בסוף הפוסט אם זה מעניין אתכם), מגיעים לשורה התחתונה הבאה: כמות האומגה-3 שיש במוצר כלשהו היא פחות מעניינת; מה שיותר מעניין זה היחס בין כמות אומגה-3 לכמות אומגה-6 במוצר. יחס של 1:1 עד 1:4 לטובת אומגה-6 נחשב ליחס טוב. כך למשל, בשמן קנולה יש יחס של 1:2 ולכן הוא נחשב "טוב" מבחינת אומגה-3, ואילו בשמן תירס זה משהו כמו 1:46, אז הוא נחשב "נורא ואיום".
הבעיה עם השורה התחתונה הזו היא שהיא שוברת את המודל המקובל של "חומרים טובים, חומרים רעים" שאנחנו רגילים אליו מאז ומתמיד. אומגה-3 זה לא מרכיב "טוב כשלעצמו" - היא מביאה לדילול הדם ומורידה את העמידות של תאים בפני קרינה. אומגה-6 אינה מרכיב "רע" - גם היא חיונית בתזונת האדם. רק האיזון הנכון בין שני המרכיבים הללו יביא לתוצאה הרצויה. כיום אצל רובנו היחס מוטה מאוד לטובת אומגה-6, וככל הנראה היינו רוצים למשוך את היחס חזרה.
לנו כצרכנים ממש קשה לקבל את האינפורמציה הרלוונטית, כי היצרנים עדיין מתייחסים אלינו במודל הישן - ואומרים לנו על מוצר שהוא "עשיר באומגה-3″, גם אם יש לו יחס ממש גרוע של אומגה-3 לאומגה-6. אין פלא - היצרנים רגילים לציין: "ללא כולסטרול!" "ללא טרטרזין!" "עשיר בסידן ובויטמינים!" על גבי מוצרים, מתוך ההנחה שטרטרזין הוא תמיד "רע" וסידן הוא "טוב". במקרה של אומגה-3 המודל הישן פשוט לא מתאים, והמודל החדש הוא ככל הנראה מסובך מדי להצגה.
בואו ניקח לדוגמה את "טבעוף". טבעוף משווקת עופות במחיר קצת יותר גבוה, אבל מלווים בהסברים על דרך הגידול הנאורה של העופות, והיתרונות הבריאותיים שלו. כבר בעמוד הבית שלהם, וגם בפליירים שיש בסופר, הם מציינים שהעוף שלהם "עשיר באומגה 3″, אבל חדי העין יבחינו שאי אפשר בשום צורה להבין מה היחס אומגה-3 לאומגה-6 במוצרים שלהם. אבל מה זה משנה…? הרי אם אפשר להשחיל את מילת הקסם "אומגה 3″ לפרסומים, אז למה לא?
פניתי ל-"טבעוף" וביקשתי הבהרות לגבי היחס אומגה 3 לאומגה 6, אך לא קיבלתי כל מענה. שזה, אגב, דבר מטריד כשלעצמו - איך זה שחברה שמצהירה כי תשמח "לתת מענה לכל פניה, בקשה או תלונה" מתעלמת במשך חודשיים משאלה לגיטימית?
הבהרה: אני לא מנסה להגיד כאן שהמוצרים של "טבעוף" הם לא בריאים, ובוודאי איני טוען שהם משקרים. יש הרבה סיבות שאינן בריאותיות לקנות מוצרים של טבעוף - מצפוניות, סביבתיות ואתיות. אני כן טוען שגם "טבעוף", כמו יצרנים רבים אחרים, לא מציגים את הפרמטרים הרלוונטיים מבחינה בריאותית, וחבל. אולי המוצר שלהם באמת בריא כמו שהם אומרים - אז למה לא לכתוב את הפרטים?
"טבעוף" הם לא הדוגמה היחידה - נסו להסתכל בפעם הבאה על דוכן המרגרינות בסופר. חלק מהמותגים כותבים בלי בושה "אומגה-3″ על האריזה, ומראים טבלה שבה יש את הכמויות של אומגה-3 וגם של אומגה-6 - כאשר היחס הוא בערך 1:8 (שזה, כזכור, רע). לפחות הם נותנים את כל הפרטים, ומשארים לצרכן לעשות את החישוב בעצמו.
ולא רק היצרנים, אפילו מדור הבריאות ב-Ynet פרסם כתבה שערורייתית על אומגה-3, שמטעה ומזיקה לקורא בשתי דרכים - ראשית, הכתבה ממליצה גם על מוצרים עם יחס גרוע של אומגה-3 לאומגה-6, ושנית - היא מנציחה את דפוס החשיבה שאומר "יותר X - יותר טוב", כאשר X הוא מרכיב הפלא התורן. טיקבקתי לכתבה (תגובה מס' 4) את השגותי לגבי הטבלה המטעה, ונתתי בתור דוגמה את אחד המוצרים שצוינו שם - שמן סויה, שהוא ממש לא מתאים למי שרוצה אומגה-3. הכתבת ענתה לי בתגובה מס' 5 שאני צודק באופן ספציפי לגבי המוצר שציינתי, אבל לא התייחסה לאמירה הכללית יותר - שהטבלה שלהם פשוט חסרת תועלת כשלעצמה, ואף מזיקה.
זה לא נורא קשה לעשות טבלה אלטרנטיבית, שמסודרת לפי היחס במקום לפי הכמות. זה כנראה כן נורא קשה, כך חושבים כולם, להבין כזאת טבלה. אנחנו הצרכנים פשוט טיפשים מדי מכדי להבין משהו יותר מורכב מ-"זה טוב וזה רע". מיצרני המזון לא ציפיתי ליותר, אבל זה קצת עצוב שגם Ynet בחר בפתרון השגוי-אך-קל-להסבר במקום לחנך את הקוראים להיות צרכנים חכמים.
נספח: מה זה אומגה 3?
התשובה הקצרה היא: סוג של שומן.
התשובה הארוכה: אומגה-3 זה שם כולל לקבוצה מסויימת של חומצות שומן בלתי-רוויות. יש עוד קבוצות של חומצות שומן בלתי-רוויות - אומגה-6 ואומגה-9 הן קבוצות אחרות.
התשובה לביולוגים: אומגה-3 זה כינוי לחומצות שומן שבהן הקשר הכפול האחרון נמצא על הפחמן השלישי מהסוף, ובאופן דומה אומגה-6 ואומגה-9. מסתבר שההבדל הזה הוא משמעותי, כי בעוד שהגוף שלנו יודע לעשות כל מיני דברים עם "הראש" של חומצת שומן, כמו להאריך אותה ולהוסיף קשרים כפולים - הגוף לא יכול לשנות שום דבר ב-"זנב" של החומצה. לכן, אם קיבלנו בתזונה שלנו שומנים עם זנב מסוג מסוים - זה מה שיהיה אצלנו בגוף, נקודה. הגוף לא יכול לסנתז אומגה-3 ואומגה-6 משום דבר.
ישנם מספר מנגנונים בגוף שזקוקים לחומצות שומן בלתי-רוויות בכדי לפעול, ואופן הפעולה שלהם הוא שונה אם החומצות הללו הן אומגה-3 או אומגה-6. קראו למשל אודות האיקוסנואידים, חלק מהמנגנון שאחראי על תגובה דלקתית ומשפיע בעקיפין על מחלות לב. מסתבר שהתגובה הדלקתית היא אגרסיבית יותר אם המצע שעליו פועל המנגנון הוא חומצות מסוג אומגה-6, מאשר על אומגה-3. זה לא בהכרח רע, פשוט שונה.
המעניין הוא שהמנגנונים הללו הם עיוורים להבדלים בין אומגה-3 לאומגה-6, ואינם יכולים בצורה סלקטיבית להעדיף אחד על פני השני. הם פשוט משתמשים במה שיש. התוצאה היא, שאם מה שאכלנו זה בעיקר סוג מסוים של שומנים - זה גם מה שייכנס למנגנונים הללו, וההשפעות שלהם יהיו בהתאם. במילים אחרות, ישנה תחרות בגוף בין אומגה-3 לאומגה-6 על "מי ייכנס" למנגנונים הללו. אם נחבר את זה למה שאמרנו קודם לגבי זה שהגוף לא יודע לסנתז כאלה חומצות, ולא יכול להפוך אומגה 3 ל-6 ולהפך - נגיע למסקנה שעלינו לשים לב ליחס שבין אומגה-3 לאומגה-6 במה שאנחנו אוכלים, כי הוא זה שייקבע מה יהיה המצע שעליו יעבדו המנגנונים בגוף.
יש לציין שבתחרות הזו בין אומגה-3 לאומגה-6, לא משתתפים סוגים אחרים של שומנים - אומגה-9 או שומן רווי. זה אומר למשל שמוצר שיש בו אומגה-3 ואומגה-9 (כמו שמן זיתולה) הוא מצוין בשביל להסיט את היחס לכיוון אומגה-3 - כי האומגה-9 לא מתחרה באומגה-3 על המנגנונים הנ"ל. כמובן שאין להסיק מכך ששומן רווי הוא מרכיב בריא ורצוי - הוא לא, הוא רק לא משתתף במשחק הספציפי הזה. בעיקרון עדיף להפחית בשומן הרווי.
לסיכום, כללי אצבע לצרכן המבולבל:
לקריאה נוספת:
Essential Fatty Acids Interactions בויקיפדיה האנגלית, שמסביר בפירוט מה קורה שם ולמה היחס חשוב.
אומגה-3 בויקיפדיה האנגלית. במיוחד שימו לב לחלק "Dietary sources"
אם אתם ממש רציניים ורוצים את המחקרים עצמם, תעברו על ה-References בשני הערכים הללו.
ספר מצוין להדיוטות על ההיסטוריה של חומצות שומניות והגילוי של אומגה-3: The Queen of Fats / Susan Allport
איזו התרגשות.
בסן פרנסיסקו נפתח פארק שעשועים חדש. מטרתו המקורית הייתה למנוע ממתאבדים להשלים את מפעל חייהם (דבר שהוא כשלעצמו נתפס בעיניי כקצת לא מוסרי), אבל חדי אבחנה יוכלו לראות את הפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון כאן. תוך שנה באנג'י וצניחה חופשית יהיו "אאוט".
אני מחפש שותפים לטיול קפיצה.
אני מודה.
קרה לי ששלחתי אימייל כשהייתי שיכור, ושנייה לאחר לחיצה על כפתור ה"סנד" הצטערתי שאני לא יכול לפרוץ לנמען לשרת הדואר ולמחוק את השטויות שהעזתי להעלות על הכתב.
הנחתי שאני לא היחיד, והנה, מסתבר שצדקתי. אם כי זה עדיין נראה לי כמו רעיון מטומטם להחריד או בדיחה גרועה.
הא ספאם שקיבלתי לפני שבוע:
תחנת הדלק פז - מול גן סאקר הזהרה!!!
הי לכולם, להלן סיפור שקרה לאביבה חברתי. חשוב לי לספר אותו על מנת שתזהרו ותפיצו הלאה. לפני כשבועיים תידלקה אביבה בתחנת הדלק פז - בר כוכבא, בשדרות בן צבי , מול גן סאקר. בסוף שבוע שעבר האוטו (כבן שנתיים) נתקע באמצע הדרך. לאחר שנגרר למוסך התברר שמשאבת הדלק "נשרפה". במוסך, מוסך מורשה של (מאזדה) הסבירו לה שהיה בדלק אצטון שגרם למשאבה להישרף .(עלות התיקון 3000 ש"ח). לאחר שהיא ניסתה להבין איך הגיע לשם אצטון, שאל אותה בעל המוסך אם היא במקרה תידלקה לאחרונה בתחנת הדלק המדוברת. בקיצור מתברר שהגיעו אליו 30 מכוניות עם אותה בעיה. הוא הפנה אותה להנהלה הראשית של פז (שכנראה מתורגלים בענין) והם רק ביקשו לראות את תדפיס כרטיס האשראי על התדלוק ומיד הבטיחו לפצות אותה על עלות התיקון. אלמלא שמעתי היום את השיחה לא הייתי מאמינה.
הישמרו והזהירו אחרים.
וואו. איזה כיף לראות שיש חברות כמו "פז", שלוקחות אחריות על טעויות, ומפצות את הלקוחות שנגרם להם נזק בלי כאבי ראש ביורוקרטיים. הטיפול המתואר שלהם בתקלה הוא לדעתי מופת להתנהגות נכונה מול צרכנים - פשוט להחזיר את כל עלות התיקון, בלי לשאול יותר מדי שאלות. טעויות קורות, וזה בעיני מאוד חיובי שחברה מסוגלת להתמודד איתן כמו גדולה. מגיע לפז חי"ת חי"ת.
(אלא אם כן מדובר על טריק פרסומי, ואם כן - אז הוא עבד)